החלטה
המבקשת הגישה בקשה בדרך של טען ביניים, להורות לה אופן חלוקת הכספים, בסכום של 52,768 ₪, בין הטוענים.
המבקשת טוענת כי הינה מחזיקה בידיה את הסך הנ"ל, שהם דמי המחאה שניתנה כמקדמה, במסגרת הסכם רכישה, אלא שההמחאה לא נפרעה, והמבקשת הורתה לבנק לבטל את ההמחאה, כאשר הטוענת 1 הגישה את ההמחאה לביצוע בלשכת ההוצל"פ, והוגשה על ידי המבקשת התנגדות.
בפסק דין שניתן ביום 10/03/13, נדחתה ההתנגדות בהתאם להסכמת הצדדים, שפורטה לפרוטוקול הדיון, וממנה עולה, בין היתר, כי הוסכם בין הצדדים שהמבקשת תגיש הליך של טען ביניים לערכאה המוסמכת, ועל כן, הגישה המבקשת את ההליך דנן.
על פי הבקשה, המבקשת מחזיקה את הסכום הנ"ל השייך לטוענת 1, כאשר הבקשה מפרטת סכומי חוב לטוענים 2 – 7.
הטוענת 1 הגישה בקשה לסילוק על הסף של טען הביניים, וטענה כי התצהיר ערוך בניגוד לתקנות, כאשר המצהיר לא הצהיר כי אין הוא בקנוניה עם אחד הטוענים, והמבקשת השמיטה את העובדה כי בין הצדדים מתנהלת תביעה שעילתה הינה אותה עסקת הסכם רכישה, שבגינה ניתן השיק נשוא הדיון, ותביעה זו מתנהלת בבית המשפט המחוזי בתיק מס' 57702/11/12.
לפיכך, הטוענת 1, טוענת כי המבקשת איננה יכולה להצהיר שאין לה עניין בסכום טען הביניים, שכן, לטענתה, יש לה זכות תביעה נגד המבקשת, בשל נזקים, והיא איננה גורם ניטראלי ביחס לכספים נשוא המחלוקת.
עוד טוענת הטוענת 1 כי מעבר לעובדה שהתצהיר אינו ערוך על פי התקנות, והוא מסתיר את עניין התביעה בבית המשפט המחוזי, המבקשת הגישה את הבקשה בחוסר תום לב, כאשר העלימה את ההליך המקביל המתנהל בין הצדדים.
בדיון, פרטו הצדדים את טענותיהם ונימוקיהם, וב"כ המבקשת טען כי בתביעה שכנגד בבית המשפט המחוזי, המבקשת איננה תובעת סכומי כסף בגין השיק נשוא הדיון, אלא העלתה טענה אחרת לפיצוי בגין נזקים, ועל כן מדובר בתביעה נזיקית.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, אני קובעת כי צודק ב"כ הטוענת 1 בטענתו, שמן הדין היה לצרף תצהיר, בהתאם לנוסח הקבוע בתקנות, לטען הביניים, וזאת משום שמדובר בהוראת החוק, שאין המבקשת רשאית לפטור עצמה מלקיים.
הוראת החוק בעניין התצהיר, בהתאם לנוסח הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, מחייבת כל פתיחת הליך שננקט בדרך של טען ביניים, ומן הדין היה שהמבקשת תצרף תצהיר תואם לתקנות לבקשה.
על כן, המבקשת תגיש תצהיר מטעמה, כפי שנקבע בתקנות, ובנוסח הקבוע בתקנות, לתיק בית המשפט עם עותק ישירות לכל הטוענים, בתוך 45 ימים מהיום.
ב"כ הטוענת 1 טען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, בשל העלמת העובדה שהוגשה תביעה בין המבקשת לטוענת 1 בבית המשפט המחוזי.
אין מקום לקבל את הטענה בעניין חוסר תום לב מצד המבקשת, הואיל והמבקשת פעלה בהתאם להסכמת הצדדים שהושגה בהליך ההתנגדות בתיק ת"ט 3162/01/13, בבית המשפט השלום בתל אביב, ביום 10/03/13.
על פי פרוטוקול הדיון, ב"כ הצדדים, דהיינו המבקשת והטוענת 1, הסכימו ביניהם, שהמבקשת תגיש הליך מתאים של טען ביניים, והמבקשת תודה, ללא סייג, שאת סכום השיק, נשוא ההתנגדות, היא תשלם למי שהערכאה המוסמכת שתדון בטען הביניים תורה לשלמו.
הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט, ועל כן, המבקשת פעלה כדין, כאשר פנתה בהליך של טען הביניים, שהוא ההליך המוסכם על הצדדים, מה גם שהסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.
לא ברור מדוע, מחד, הטוענת 1 הגישה בקשה לדחייה על הסף של טען הביניים, ומאידך, הסכימה במפורש בפרוטוקול הדיון שהמבקשת תגיש הליך של טען ביניים בגין הסכום נשוא השיק, והסכמה זו אף קיבלה תוקף של פסק דין.
אשר על כן, לאור האמור לעיל, הבקשה לסילוק על הסף נדחית בזה.
הוצאות הדיון בבקשה, ישקלו בסיומו של ההליך.
המבקשת תגיש את התצהיר כנדרש בתקנות, במועד האמור לעיל.